יומני היקר!
שמי אריק. לפני שנים נהפכתי באופן רשמי להיות נושא הכלים של הנסיך ברק סעדיה ,אך שבועיים לפניי שנהייתי נושא כליו של סעדיה הייתי נושא הכלים של אחיו המת ברק אובמבה .הכל התחיל כך: כבר ביומי השני בתור נושא כליו של אובמבה יצאתי למלחמתי הראשונה . אני זוכר כאילו זה היה אתמול איך עזרתי לאובמבה לשים את שריונו ואיך נשאתי את כלי נשקו כל הדרך כדי שיהיה ערני ומרוכז במלחמה.  ולבסוף הגענו לרגע המכריע לרגע הקרב אני לא יכול לתאר את כמות הדם שנשפכה באותה מלחמה ראיתי את אובמבה מביס ומחסל עשרות אויבים, אבל אז כשהכל היה נראה כאילו שהכל ניגמר הגיעה התגבורת לממלכה השנייה כשראינו את התגבורת הבנו שמה שהיה עד עכשיו היה בסך הכל משחק ילדים כי ראינו והבנו שהקרב האמיתי הגיעה עכשיו.הרגע המכריע ביותר היה הקרב בין המלך של הממלכה האויבת אמסלם קדפי לבין אובמבה.קדפי היה ניראה חזק לא היה ברור מי הולך לנצח מבין השניים,כפי שביקשו שניהים אף אחד לא התערב להם בקרב, באמצע הקרב היה רגע שקדפי לא היה מרוכז ברגע הזה ניצח אובמבה את קדפי והביא לניצחון במלחמה ,אך בדרך חזרה מהקרב הרג מתנקש את הנסיך,האדון שלי ברק אובמבה.כאשר המתנקש ברך נפל לו סמל, אחד האבירים אמר שקרא על הסמל הזה ואמר שזה סמל של אגודות מתנקשים שרוצים את כס המלוכה.  .לאחר מכן את בנו השני של המלך, הנסיך ברק סעדיה שהוכתר למלך בגיל 30.ברק סעדיה היה בן 4 כאשר אחיו נהרג .אני אהבתי את ברק אובמבה בכל נפשי שהבטחתי לעצמי שכאשר ימות אני יעשה הכול כדי להמשיך את התורשה ולהגן על אחיו שכל כל כך אהב.ברק סעדיה היה ילד אמיץ שאהב לראות את אחיו ברק אובמבה מתאמן.ואפילו ביקש מאח שלו להיות מולו ולהלחם עד למוות,ברק אובמבה צחק ואמר לו כשתגדל ותהייה בן 20 אני מבטיח לך שנלחם עד מוות. בגיל 20 על מנת לשמור על הבטחתו לאחיו יצא סעדיה למלחמתו הראשונה איתי בתור נושא כליו וחזר בשלום.בגיל 40 יצא למלחמתו האחרונה ובאופן אירוני וטרגי מת באותה הדרך שקרתה לאחיו ושוב פעם היתה זו אותה אגודה. כיום אני בן 70 מחפש אחר המתנקשים שהרגו את ברק סעדיה ואובמבה.

הסוף   

תמונות:
http://www.google.co.il/imgres?um=1&hl=iw&sa=X&tbm=isch&tbnid=wuq1enLYH1YbHM:&imgrefurl=http://he.wikipedia.org/wiki/%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A9%25D7%2590_%25D7%259B%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D&docid=w3kKRooC1-mV1M&imgurl=http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/98/Sanchoedomquixote.jpg/250px-Sanchoedomquixote.jpg&w=250&h=347&ei=5sueT4zeH4Pcsgbm7Oll&zoom=1&iact=hc&vpx=935&vpy=143&dur=7348&hovh=265&hovw=190&tx=117&ty=169&sig=109350960384786312920&page=1&tbnh=124&tbnw=89&start=0&ndsp=23&ved=1t:429,r:0,s:0,i:63&biw=1241&bih=567
http://4.bp.blogspot.com/-fnooArvOfX4/T57LhpZ5iSI/AAAAAAAAAAU/6axrYe2_N_Q/s1600/sword.jpg
http://4.bp.blogspot.com/-dTpbRfnmAJw/T57KzWOWACI/AAAAAAAAAAM/KygT0Md1Km8/s1600/baron.jpg
ביבליוגרפיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D

 ערכת נושא-איתי אבשיץ 

התעוררתי היום לרעש האיכרים מחלוני יצאתי למרפסתי ושאלתי אותם מהו מקור כל הרעש הזה הם טענו שזוהי הפגנה על מחסור בחלוקת חלקות אדמה לכל תושב למטרת אוכל וחקלאות אישית .

הקשבתי להם ואמרתי אדבר עם האחראים על החלוקה ואשוב לשוחח איתכם. פניתי אל האחראי על המצב הכלכלי של הממלכה שלי.

 ואמר לי שכמה שהם יעבדו קשה יותר הם יקבלו יותר חלקות אדמה משלהם.

 אני לא הסכמתי לרעיון זה אני הצעתי שיעבדו מס'  מסוים של שעות ולאחר זה הם יקבלו סחר וכאשר רוצים לקבל יותר הם יבקשו להאריך את הזמן הזה כדי לקבל אדמה נוספת אך מרצון שלהם.

לאחר מכן חזרתי אל האיכרים ואמרתי להם את החלטתי הם הסכימו והלכו כעבור כמה שעות בצהריים נגש אלי שר הצבאות שלי ואמר לי שצבא האויב מנסה לחבל בממלכתי, כאשר שמעתי זאת  הכרזתי על מלחמה.

 כעבור כמה שעות המערכה של הקרב נגמרה לטובתי החיילים שלי הביסו את האויב.                                              מחר מצפה לי קרב קשה במערכה נוספת נגד האויב אני מוכרך להתכונן.

  לאחר מכן בערב חגגנו את ניצחון המערכה במשתה גדול .

הזמנתי את מיטב האבירים  והאדונים של ממלכתי לחגיגה שתינו יין משובח וארוחה גדולה .

כעת מצפה לי שינה טובה ואני מצפה ליום הבא כמלך ואני מקווה שהאיכרים היו מרוצים גם מחר מהחלטתי. 

ביבליוגרפיה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9A

http://www.youtube.com/watch?v=sEuhKRhrvRM

http://www.historylearningsite.co.uk/medieval_kings_and_queens.htm

http://www.medieval-life-and-times.info/medieval-kings/index.htm

http://www.google.co.il/search?hl=en&qscrl=1&nord=1&rlz=1T4ADSA_enIL478&q=medieval+king&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.r_qf.,cf.osb&ion=1&biw=1152&bih=655&wrapid=tlif133396738404610&um=1&ie=UTF-8&tbm=isch&source=og&sa=N&tab=wi&ei=5buCT6fZN4LEswbtu4m1BA

"יהודי בימי הביניים"
יומני היקר....!!!
זה אני דוד מחר אני חוגג יום הולדת 15 אני חיי בתקופת ימיי הביניים בקהילה היהודית אבי נפטר ממחלה קשה שהיתה בגופו לפני כשנתים אימי מאז בדיכאון עצום אנו משתדלים לעשות לה רק טוב ולשמח אותה כמה שיותר,  יש לי ארבע  אחיות ואח נוסף.
לאחיות שלי קוראים מאיה לאה דבורה ויעל הן אחיות מדהימות צנועות וקטנות .
אחי יעקב הוא הבכור במשפחה הוא לוקח את דמות האב בבית הוא דואג לאוכל ועובד קשה במהלך השבוע והוא עוזר לאמא בטיפול אחיותי  הקטנות .
קשה גם לי לפעמים אני נזכר באבא ומתגעגע  יותר בכל יום שעובר  הוא תמיד דיבר איתי שעשיתי דברים לא נכונים לימד  אותי את דרך החיים הטובים ומה זה אהבת האחים הוא היה אבא נהדר  אני אוהב אותו ואני תמיד יאהב .

השלטון הוא נוצרי.
אני בן למשפחה דתיה שאולי יש  שלטון נוצרי אבל השלטון היחיד בשבילנו הוא ה'.
 כמו בכל יום אני קם על עלות השחר ומודה לאל שהשאיר אותי חי ויהודי.
  המשטר הפיאודלי קשוח עמנו ולנו היהודים  אסור להיות אדונו של צמית  נוצרי וזוהי גם הסיבה  שאנו נעלמים ולא גרים יותר במרחב הכפרי לערים.
אני מרגיש כמו במשחק יש לנו מונופול על סחר בכספים והלוואות,הכנסיה אסרה על הנוצרים להלוות כספים בריבית לנוצרי אחר או אף להרוויח בדרך אחרת מהלוואת כספים.לנו יש את הזכות לסחור בחפצים משומשים כדי לתת הלוואה נדרש האדם הלווה להשאיר משכון במידה ולא מחזירים את ההלוואה אנחנו רשאים למכור את המשכון וכך מתאסף הסחר בחפצים משומשים.אנו מתגוררים במתחם מגורים כפי שעשו זאת גם חברי קהילות אחרות על מנת למנוע מצב בו יהיה יותר מדי מלווים בעיר מסוימת.
כעת נקבע בקהילותינו (היהודיות) חוק הנקרא "חרם היישוב"  זכותה של הקהילה לאסור על אדם להתיישב בתחומה שכן יש חשש כי הוא ירוויח על חשבונה ידועה כיום גם התקנה שפלוני הוא קליינט של אלמוני זאת אומרת שקהילה אוסרת לצוד קליינט של יהודי אחר ומי שהיה מעז רק לנהוג כך היה מוטל עליו חרם (אני אישית לא כל כך הבנתי איזה מין איום זה ? מה זה חרם בכלל אנחנו ילדים קטנים ?) .הרבנים היו אלה שקובעים את גובה הריבית כך שהסכום הנקבע לא יעלה את חמת הנוצרים עלינו.
אני חי את החוקים האלה ורואה איך בכל יום יש אנשים שלא מקיימים את החוקים וראיתי כבר חרם בחיי.

מגישות: ניר לגזייל שירי קיסלביץ ואלמוג חזן.

ביבליוגרפיה: http://www.google.co.il/imgres?um=1&hl=iw&sa=N&rlz=1C1CHEU_iwIL477IL478&tbm=isch&tbnid=jQdXhUE2EDeKgM:&imgrefurl=http://www.tapuz.co.il/blog/Tags.asp%3Fpagenumber%3D2%26tagname%3D%25u05D9%25u05DE%25u05D9%2520%25u05D4%25u05D1%25u05D9%25u05E0%25u05D9%25u05D9%25u05DD&docid=LODbRtjRtHCaBM&imgurl=http://blog.tapuz.co.il/beafiko/images/%25257BD8525F6A-23B9-4859-818A-DAF65822E219%25257D.jpg&w=640&h=324&ei=lqqGT8JVpIPiBJW0rM8H&zoom=1&iact=rc&dur=545&sig=102948458703548571399&page=1&tbnh=104&tbnw=205&start=0&ndsp=17&ved=1t:429,r:6,s:0,i:76&tx=82&ty=81&biw=1280&bih=675
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D#.D7.94.D7.99.D7.94.D7.95.D7.93.D7.99.D7.9D_.D7.91.D7.99.D7.9E.D7.99_.D7.94.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9D

ילדה (רוזי, יתומה) בימי הביניים.

יומני היקר,

אני כה מאושרת שיש לי אותך!

הארכיבישוף של לונדון תרם לבית היתומים שלנו עשרה דונם! הגבירה אימברט מכרה אותם, כמובן, וקנתה לי אותך! אתה אמנם, לא הפרח הכי יפה בגינה, אך האהבה שלי כלפיך לא יודעת גבולות.

הגבירה אימברט קנתה תרופות גם לטים, שסובל ממגפת המוות השחור. אני אמנם לא מאמינה שאלו הן באמת תרופות, אבל הגבירה שיכנעה את טים לבלוע אותן ואמרה שעוד מעט יבריא ויצא מהבית הקטן והמבודד שחי בו בקרבת בית היתומים כדי למנוע את התפשטות המגפה.

הוא סובל ממנה כבר שלושה חודשים, ובקושי שורד..

אך עליי לרוץ, לעזור ולנקות את המטבח. גברת וויליאמס הזקנה כבר לא מרגישה את זרועותיה מרב העבודה הקשה, וידיה הקשישות נראות כאילו יתפוררו בקרוב! 
אני וסוזן, שעוזרות לנקות יומיום מקבלות גם תשר: 
חבילונת קטנטנה של גבינה וחתיכת לחם. זהו תוסף של הארוחה היחידה והיומיומית של כל בית היתומים, דייסה ולפעמים מרק. התשר הזה ניתן רק לילדים חרוצים שעובדים קשה במטבח, כי המחסור של אוכל בעיירה מונע מכולם כאן לאכול יותר מארוחה אחת וארוחת ביניים קלה, ומונע מהילדים בבית היתומים לאכול יותר מארוחה אחת ביום. 
לפעמים, אנחנו לא אוכלים כלל במשך יום או יומיים, אבל הגבירה אימברט והגבירה האריס, והעוזרת מיטשל עושות מאמצים רבים כדי להשיג לנו אוכל משובח מלונדון. 
אתה יודע, יומן יקר, שמעתי שבלונדון הילדים בבתי היתומים, משחקים בבובות לבושות בבגדים נקיים, ויש להם רכבות צעצוע! אך הכי חשוב הוא האוכל. הגבירה האריס שביקרה פעם בבית יתומים בלונדון, סיפרה איך שהילדים אוכלים גבינה, ופרוסות של לחם טרי: לא יבש כמו שהוא אצלנו. והם אפילו אוכלים בשר. רק האבות בעיירה אוכלים בשר, וגם תפוחי אדמה לפעמים. 
אצל רוב הילדים בלונדון יש הורים, והילדות שם לבושות בשמלות יפות, גרביונים לבנים, מגפיים חמות.. 
לי יש מזל אם אני לא קופאת בחורף!
בלונדון מתעללים בילדים... אך הגבירה האריס אמרה, ששם רוצחים רק ילדים בלתי חוקיים. בעיירה שלנו, בבית היתומים, נרצחו ארבעה ילדים החודש! זה מפחיד, אבל אני ילדה חוקית ואני מתנהגת למופת, אז אני לא צריכה לדאוג.
אה, אני שומעת את סוזן קוראת לי. חכה לי יומן יקר, מחר, ואני אקיים את הבטחתי ואבוא מהר ואכתוב על היום.  

-לאה משצ'ריאקוב, ז'2  
ביביליוגרפיה:
ויקיפדיה - ימי הביניים 
ויקופדיה - ילדות בימי הביניים

ילדה בימי הביניים - עדן בראון ודניאלה מלסה.

5/7/1125

יומני היקר . שמי הוא אסתר . אני חיה באירופה . היום אני חוגגת יום-הולדת . עד לא לפני כמה שעות הייתי בת 8 , והיום אני בת 9 . אני בת לאדונים מאוד מכובדים ועשירים . החלום שלי הוא להיות גבירה מכובדת , יפה ועשירה ולהתחתן עם אביר .

היום הוא יום ראשון , מה שאומר שהיום הולכים לכנסייה . אני אוהבת ללכת לכנסייה משום ששם אני יכולה לפגוש את חברתי הטובה לוסי . היא בת 9 . בדיוק כמוני .יש לנו הרבה מאפיינים משותפים , ולמען האמת , אנחנו די דומות . שנינו קת'וליות. אנחנו דומות מראה - שיער בלונדיני ועיניים אפורות .היינו יכולות להיות אחיות . אני והיא מכירות מגיל קטן . הוריה הם הואסלים של הוריי . אני נפגשת איתה במרחק של כ-5 מטרים מאדמת הוריי ואנחנו הולכות יחד לכנסייה . בדרך אנו עוברות ליד בית המכסה , שם כל הילדים היתומים נמצאים . לדעתי , זה מזעזע , ילדים מחוץ לנישואין . אני לא יכולה להעלות בראשי דבר שכזה . כשמסתכלים על הילדים היתומים , רואים את הסבל והכאב שלהם . יש שם הרבה ילדים חולים , מאחר וסביר להניח שלא קיבלו חלב אם בילדותם . אמא שלי לא הניקה אותי , היא שלחה אותי לביתה של מיינקת , קרוב לביתינו . אבל יש הבדל בין המיינקת שאני הלכתי אליה לבין המיינקת שהיתומים הלכו אליה . אני שקועה במחשבה על עבר הילדים האומללים , עד שטלטול קטן בכתפי מעיר אותי . "אסתר , תראי !"קוראת לוסי בקולה העדין . היא מצביעה אל עבר פרח שן-הארי, הפרח האהוב עליי . אני מרימה אותו לידי ומרחרחת אותו . הריח מתוק . "יש כאן הרבה כאלה ."אני אומרת . אני ניגשת לאחד אחר , קוטפת אותו בזריזות , ומניחה אותו בידיה של לוסי . "תודה רבה ." היא אומרת כשחיוך רחב נמרח על פניה . אנחנו ממשיכות בדרכינו עד שאנחנו מגיעות לפתח הכנסיה ."תשמרי לי מקום !"אני קוראת . ההנהון הקטן בראשה , מוסר כי היא שמעה אותי .כמו תמיד , אני והיא מתיישבות זו ליד זו ומקשיבות לדברי הכומר . לאחר כשעתיים , כולם קמים בבת אחת וההמולה מציפה את שטח הכנסייה . אני נדחקת בין האנשים ההומים , כשידה של לוסי אוחזת בשלי . אני מחפשת את הוריי , והם עומדים של ומדברים עם אחד הואסלים . אני מושכת בקצה שמלתה של אימי . "אמא , לוסי יכולה לבוא לשחק איתי ?" זה נראה כאילו היא בכלל לא הקשיבה לדברי , ופשוט פולטת "כן" , רק כדי שאעזוב אותה לנפשה .אנחנו יוצאות מן הכנסייה והולכות יחדיו אל אדמתי . אנחנו משחקות יחדיו עד שעת ערב מאוחרת והיא חוזרת לביתה . מאחר ואנחנו לא משחקות הרבה ביחד , זאת הייתה מתנה מצוינת ליום הולדתי . ללא ספק , זה היה יום מיוחד במינו , יום הולדת שמח .

ביבליוגרפיה -

ימי הביניים , ויקיפדיה . http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D#.D7.94.D7.90.D7.96.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.A9.D7.91.D7.94.D7.9D_.D7.97.D7.9C.D7.95_.D7.99.D7.9E.D7.99_.D7.94.D7.91.D7.99.D7.A0.D7.99.D7.99.D7.9D

___________________________________________________________________________________

ילדות בימי הביניים , ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

מגישות : עדן בר-און וניאלה מלסה.

נושא כלים - עדן סבאג ומאי ולרשטיין - ז'2

נושא כלים – עדן סבאג ומאי ולרשטיין – ז'2

יומני היקר שלום רב,
לא דמיינתי בחלומות הכי רעים שלי שהיום הזה יגיע, היום בו הפכתי מאדון לנושא כלים פשוט בעל מעמד נחות.
הייתי בן מלוכה עשיר והתאהבתי באיכרה חסרת כל. משפחתי גילתה זאת ונחרדה. היא הציבה לי תנאי, אם אתחתן עם אהובת ליבי ינשלו אותי מכל כספי, רכושי ומעמדי ואם לא אתחתן איתה ישאירו את המצב כשהיה. למרות הדילמה הקשה, החלטתי בכל זאת להתחתן אהובתי בחשאי.
ברחנו לכפר, הרחק מן העיירה, אך בכל זאת משפחתי גילתה את שעשיתי ונישלה אותי בלב כואב מכס המלוכה. תושבי הכפר שמעו על כל הפרשה וקיבלו אותי ואת אישתי הטרייה בזרועות פתוחות. תמיד היה בי את החשש שמשפחתי תתנקם בי ולכן החלטתי להפוך לנושא כלים כדי לקבל הגנה מאדון אחר ולהתפרנס בכבוד. הלכתי לאדון הכפר ועשינו הסכם. סיכמנו שהוא יעניק לי סיוע בכלכלה, במזון ובלבוש ויגן על בני משפחתי ויקיריי. בתמורה לזאת אני מחויב לשרתו לכבדו ולעשות כל אשר יאמר לי עד סוף ימיי חיי. בנוסף אם יקרה ואחד מאיתנו יפר את ההסכם, הוא ישלם לשני 10 סולידי וההסכם יישאר בתוקף, עד סוף ימי חיינו.
לא חשבתי שאני אצטרך לחיות תחת חסות אדם אחר, כאשר עד לא מזמן המצב היה הפוך. קשה לי להתרגל לתנאים החדשים והנוקשים, אך זהו מחירה של בחירתי לחיות עם אהובתי.

ביבליוגרפיה

1. הוצאת ענבר- נושא כלים
http://www.tashbetsim.com/?p=216
2. ויקיפדיה- נושא כלים
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9D
3. דף שחולק לנו בכיתה- "קטע מקור לדוגמה: הסכם בין אדון לואסל"
4. סיפור שספור לנו בכיתה על אדון ונסיכה

יום 1:
יומני היקר, קוראים לי גו'רג והיום אני חוגג יום הולדת 19 ולפני כחודשיים התחלתי את כהונתי כאביר המשמש וסל של סניור כלומר כרגע תפקידי החדש הוא להגן על בני חסותו של סניור ובתמורה אני אקבל חלקת פיאודום,לסניור שלי קוראים בוב והוא בעל אדמות רבות מספור.
מחר אני הולך להתחרות בטורניר הרמחים המסורתי שמידי פעם.
והיום אני הולך לנשף שבו אני עומד לרקוד באצילות עם הגברת הנכבדה העונה לשם יוהנה, אני מאוד מתרגש לקראת שני האירועיים הללו ומקווה להצליח בהן.


יום 2:
יומני היקר, אתמול הנשף היה מצוין ורב שבחות ונהנתי עד כלות נשמתי.
הגברות התרשמו מריקודיי המשובחים והיה אוכל מצוין.
בעוד כ-4 שעות יתקיים טורניר הרמחים ואני מרגיש שאני הולך לנצח.
אני הולך עכשיו להתלוות לטיול בעיר עם הסניור שלי בוב ובני משפחתו.
.....כעבור 5 שעות.....
וואו איזה תחרות מדהימה זו הייתה וביחס לפעם הראשונה להגיע למקום שלישי זה דבר מכובד ביותר, סוסי הלבן נראה מרהיב עיניים לעומת הסוסים האחרים שהשתתפו בתחרות.
הסניור שלי בוב הגיעה למקום השני והתגאה בי מאוד על הצלחתי והוא החליט לתת לי אחוזה נוספת.

יעקב בן ורצון אפיק


ביביליוגרפיה:
 http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8
http://tiltan.cet.ac.il/chapter.aspx?nChapterID=85
http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-7094-PreYaan,00.html
-המצגת-

גבירה

יומני היקר,
אני מתמודדת עם דבר לא פשוט, אהובי יצא אל הקרב כאשר היה תחת חסותו של הסניור.
הוא הלך יום לפני יום ההולדת שלי, הוא הבטיח לי שיחזור כמה שיותר מהר וישתדל לשמור על קשר אבל כבר כמה שבועות שאני בודדה ואין חדש ממנו.
בגלל ציפיות כושלות שלי, שיגיע, אני מחליטה לחגוג את יום הולדתי עם המשפחה המצומצמת שלי, אנסה לחגוג את יום הולדתי הכי טוב שאפשר.

הגיע היום הגדול, מנסה לשמור על מצב רוח טוב, להראות שהכול בסדר ובעיקר להיראות  מטופחת כמו גבירה, כי הרי זהו תפקידי.
כבר כמה שעות שאני מתכננת ומחפשת בארוני מה אלבש לאירוע המלכותי, לפחות זה קצת מעסיק אותי מלחשוב על העובדה שאהובי לא יהיה איתי ביום שהכי חשוב לי.
לבסוף החלטתי שאלבש שמלת צמר ירוקה המעוטרת פרווה בצבע קרם וחגורה הדוקה ומתחתיה בד משי בצבע כחול, אענוד שרשרת מזהב משובח, צמידים המותאמים לצבע השמלה וכן עשויים מכסף, בנוסף אענוד עגילים המשובצים יהלומים.
שעת האירוע הגיע, האולם המלכותי מתחיל להתמלא לאט לאט באורחים מכובדים, בני משפחה וכמובן המשרתים שיענו לבקשתם של האורחים במשך כל הערב והלילה.
כמובן שזה לא אותו דבר בלעדיו!
אני מוכנה, מגונדרת ומאופרת על ידי המשרתת הנאמנה אנדריאנה שתרמה את כולה לטובת המראה שלי.
הכול מוכן, נראה נפלא, האולם מלא והאירוע יכול להתחיל.
קשה לי להתמודד עם העובדה שאהובי לא עימי אבל אנסה להראות שאני מאושרת.
המוזיקה מתחילה להתנגן, כולם כבר ברחבת הריקודים, כשלפתע אביר אצילי ניגש אליי ומזמין אותי לרקוד איתו יחד.
רקדתי עמו וזה הזכיר לי את ריקוד החתונה שלי ושל אהובי, (כמובן שלא שכחתי את האהוב שלי שמחכה לי אי שם בשדה הקרב).
האירוע נגמר, האורחים מתחילים לפנות את האולם, כבר ארבע לפנות בוקר, אני עייפה, משרתיי מובילים אותי לעבר מיטתי ואני נרדמת תוך זמן קצר.
אהובי, שלח לי חלומות טובים ומתוקים, אוהבת ומתגעגעת, שמור על עצמך וחזור כבר הביתה!!!
לילה טוב יומני היקר, מחר יום חדש ומקווה שיביא עמו גם בשורות טובות!

(דנה גרימברג, יעל בודגס וקארין תמיר)

ביבליוגרפיה:

-מצגת על "חיי היומיום בימי הביניים" באתר בית הספר.

-מחברת היסטוריה

-קטעים מהסרט: "שר הטבעות: שני הצריחים"

                        שנה בה יצא הסרט: 2002

                        בוים ע"י פיטר ג'קסון

יום ראשון:

יומני היקר שלום!!!

היום כמו בכל יום במאה ה-12 לספירה שירתי את אדוני.

עליי להתנהג בנדיבות, בצדק, באומץ, רדיפת אמת , עניו וכמובן להגן על החלשים.

היום היה לי טורניר  נגד אחד מחבריי הטובים ביותר "אדוארד" עם סוסי הנאמן "לוסי"

הקרב היה קשה ומפרך אך עם זאת, בסוף הצלחתי להתגבר על אדוארד בזכות סוסי , השריון   הכבד, קסדה, מגן, והרומח שהיה בידי.

לאחר מכן בערב הלכנו לחגוג את ניצחוני בטברנה עם זוגתי היפה מרלין וחבריי.

יום שני:

היום לא עשיתי כל כך הרבה  מעשים, הייתי עייף, הלכתי לפגוש את האיכר שלי כדי שיספק לי מזון

אחרי זה הלכתי לברון שלי לספק לו צבא.

"אביר בימי הביניים"

יום שלישי:

בצעירותי  שהייתי  מתחנך לאבירות התאמנתי בשימוש בכלי נשק , תקיפת דמויות דמה, סייף,צייד והתגוששות. אך אחר כמה שנים סיימתי את לימודיי והפכתי לנושא כליו של האדון, את התואר אביר קיבלתי בטקס מיוחד בגיל 18 {תהליך זה לקח לי כמה שנים}.

וברגע זה אני מסיים את יומני (אני חייב להילחם בכופרים של הכנסייה ולהגן על העניים)
ביבליוגרפיה:
ויקיפדיה אביר:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8
תמונות גוגל:
-https://www.google.co.il/search?um=1&hl=iw&biw=1024&bih=653&tbm=isch&sa=1&q=%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%A8&oq=%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%A8&aq=f&aqi=g2g-s1g6g-S1&aql=&gs_l=img.3..0l2j0i10j0l6j0i24.291312l291956l0l292577l4l4l0l0l0l0l294l609l1j2j1l4l0.frgbld.
-https://www.google.co.il/search?um=1&hl=iw&tbm=isch&sa=X&ei=CKJ-T8GrMIKQ8gP86tmHBg&ved=0CDkQBSgA&q=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8&spell=1&biw=1024&bih=653
-חומר שבמחברת.

יומנו של אביר שחי מהמאה ה-12 ל-13 לספירה (מדובר ביום ראשון כאשר האביר מסכם את שבועו)
יומני היקר שלום היום כרגיל אחרי שאבי הוריש את כל הרכוש לאחי הבכור ונשבעתי אמונים לוסאל רכבתי על סוסי עם שיריוני כדי לספק את התענינותו בשירותיו בתמורה לכך הוא נותן לי אדמות כדי לכלכל את עצמי, אך כעבור כמה שנים שהכינו ספרים לגבי ליבושי כאביר אני עכשיו איש צבא המועסק באופן קבוע אצל שליט ובכך נשבעתי

תמונה שלי כאביר

לכללי היתנהגות אביריים שהם:
חמלה 
ענווה 
כבוד
הקרבה 
יראת האל
נאמנות
אומץ
אדיבות ונימוס עילאיים לגברות

אך בסוף השבוע הייתה לי מלחמה קשה ביותר אך לא נהרגתי בזכות המגנים שהיו לי שהם: שריון כבד, קסדה, מגן, חרב, רומח פרשים, אלות, פטיש קרב, כוכב השחר (מורג פרשים) ועוד.


ציור שלי מהמלחמה

ביבליוגרפיה

וויקיפדיה (אביר)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8

אביר (תמונות)

https://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.,cf.osb&biw=1152&bih=707&wrapid=tlif133363883961711&um=1&ie=UTF-8&tbm=isch&source=og&sa=N&tab=wi&ei=26d9T-GaBYP_8gOGyJm8DQ



שם המגיש:עומרי יעקובי

בביבליוגרפיה:

-חומר במחברת

-המאמר "הלא אח עשו ליעקוב..."

-ויקיפדיה : http://he.wikipedia.org/w/index.php?search=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99+%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&fulltext=1

 מגישות:

שם: נועה וולריה

3.4.2012

לירון הרוש

יומני היקר(3) שלום !

לאט מעמדי החל והשתנה , אני ומשפחתי נהננו משגשוג .

לעתים קרובות הוזמנו לערים חדשות שייסדו מלכים ובישופים ושם שימשתי כסוחר בתמורה להגנה ולזכויות יתר שונות .

אני מקווה שככה זה ימשיך.

להתראות יומן יקר.

(נועה וולריה)

 

יומני היקר(2) בוקר טוב!
קמתי מוקדם בבוקר והלכתי להתפלל .

לאחר מכן הלכתי לעזור למלך בשיפוצי הטירה וכך הוא הבטיח להגן

על רכושי ומשפחתי .

היה מותר לי לנהוג עפ"י דתי , ולקיים את המוסדות הקהילתיים

המיוחדים שלי שאליהם הלכתי אחר הצהריים.

היום חגגתי את יום הולדתי ה-30 , נהניתי מאוד ,וכמו שרציתי קיבלתי ספר תפילות חדש!

אך מיד לאחר מכן הייתי צריך לחזור לעבודה .

להתראות יומני.

ניפגש מחר...

(נועה וולריה)